רמז עמוק בשם יעקב

רמז עמוק בשם יעקב

השם יעקב רומז על מהותו של יעקב. בנוסף למשמעות הפשוטה של "והיה העקב למישור" (ישעיהו מ,ד), שענינה תכסיסים וערמומיות, שיעקב השתמש בפקחותו למלא את רצון הקב"ה [הארכנו בתחילת תולדות], ישנו רמז נוסף לענ"ד בעזה"י בגימטריא של האותיות המרכיבות את השם יעקב.

ערכה המספרי של האות ק' הוא מאה ובגימטריא קטנה הוא אחד, וזה מסמל פרט אחד שכולל בתוכו הרבה פרטים. ערכם המספרי של האותיות יב' הוא שתים עשרה. ערכה המספרי של האות ע' הוא שבעים.

שלשת

מספרים אלו: אחד שכולל הרבה, שנים עשר ושבעים, רומזים ליעקב אבינו שמחלציו יצא עם מרובה אוכלוסין, לשנים עשר בניו ולשבעים הנפש שירדו למצרים.

יסוד הדברים כתוב במהר"ל (גבורות ה', פרק יג) וזו לשונו "וכל תולדות יעקב בא בענין נפלא מאד, כי כאשר היה ראוי לשורש האמת שיהיה אחד, וזה כי השורש אחד ומן האחד שהוא יעקב יצאו יב' שבטים, ונקראו שבטים כי השבט הוא ענף וחלק האילן, כן אלו יב' כל אחד חלק הכלל... ובבואם למצרים היו שבעים נפש בפרט, כי מספר זה היה ליוצאי ירך יעקב...".

 כלומר, כל המספרים הללו אינם מקריים אלא הכל מכוון. יעקב אבינו הוא נשמה כללית. כמו שורש של עץ שכולל בקרבו את כל הענפים של העץ שיצאו ממנו אחר כך, כך גם יעקב אבינו כולל בקרבו את כל הנשמות של כל בני ישראל, וממנו יצאו שנים עשרה בניו שגם הם נשמות כוללות, וכל אחד מהם כולל את אנשי השבט שיצאו ממנו אחר כך, אבל אינם כוללים כמו יעקב אביהם אלא רק חלק ממנו, ואחר כך ישנם שבעים נפש שירדו למצרים, שגם הם נשמות כוללות שהם כוללים את כל בני ישראל.

לפי כל דברנו יובן כיצד באופן נפלא רמוזה בשם יעקב השתלשלות הנשמות הכלליות שיצאו ממנו, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות ז), ששמו של אדם מגלה על מהותו.